פסק-דין בתיק ב"ל 16276-10-11

העובדות הצריכות לערעור

1.                 המערער, יליד 1948, מנהל חשבונות במקצועו, נפגע ביום 17.9.03 במהלך עבודתו והוכר על ידי המשיב כנפגע עבודה.

2.                 ביום 1.7.10 הגיש המערער למשיב בקשה לקביעת דרגת נכותו מחדש (להלן - התביעה להחמרת מצב, נ/2) בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן - התקנות).

3.                 כעולה מפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 20.12.10 ( נ/1), בקשת המערער נדונה על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון ביום 3.10.10, אשר קבעה כי אין עדות להחמרה במצב המערער, ועל החלטה זו הגיש המערער ערר לועדה הרפואית לעררים. הועדה הרפואית לעררים התכנסה לדון בערר ביום 20.12.10 ( נ/1), ובטרם סיכום ישיבתה ביקשה הועדה להיוועץ בועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15 לתקנות בעניין המערער. ביום 18.7.11, התכנסה הועדה בשנית ובהחלטתה קבעה כי קיימת החמרה במצב המערער ונכותו היציבה החדשה נקבעה לשיעור 40% בתחולה מיום 18.1.09 (ר' פרוטוקול הועדה המקורי מיום 18.7.11, נספח א' לנימוקי הערעור).

4.                 במכתבו מיום 19.7.11 מסר המשיב למערער הודעה אודות החלטת הועדה בעניין שיעור הנכות ומועד תחולתה, בהתאם להחלטת הועדה הנ"ל (ר' נספח ב' לנימוקי הערעור).

5.                 בתאריכים 15.8.11 ו- 29.8.11 שלח המשיב למערער הודעות "מתוקנות" (כפי שהוסף בכתב יד על גבי המכתבים), לפיהן הנכות היציבה של המערער הינה בשיעור 41% , בתחולה מיום 1.7.10 , ללא כל הסבר לפשר התיקון (נספח ג' לנימוקי הערעור). החלטות אלה של המשיב הן מושא הערעור דנן.

6.                 ביום 5.7.12 נשמעו בפני טיעוני הצדדים ולאחר מכן סיכמו הצדדים טיעונים בכתב.

טענות הצדדים

7.                 טוען המערער כי משנקבעה דרגת נכות המערער ומועד תחולתה על ידי הועדה, לא היתה למשיב ו/או למי מטעמו כל סמכות להתערב ולשנות בכתב יד את ההחלטה, וככל שהיו למשיב השגות כלשהן עליה הרי שהיה עליו לפעול בהתאם להוראות הדין ולהגיש ערעור על החלטת הועדה לבית דין זה; משלא פעל המשיב בדרך זו - הרי שהחלטת הועדה הפכה לחלוטה לרבות קביעתה בעניין מועד תחולת נכות המערער.

8.                 התנהלות המשיב לפיה "הוסבה תשומת לב הועדה" לטעותה (סע' 12 לסיכומי המשיב), ולאחר מכן תיקנה הועדה על גבי הפרוטוקול המקורי מיום 18.7.11 את מועד תחולת הנכות, מבלי שהובא תיקון זה לידיעת המערער הן עובר לביצועו והן לאחר מכן ומבלי שניתנה למערער ההזדמנות לטעון בעניין זה- הינה התנהלות קלוקלת הנוגדת את הוראות החוק והפסיקה, את ערכי המדינה ואת המנהל התקין בו מחויב המשיב. עוד נטען כי התנהלות המשיב מהווה ניצול לרעה למעמדו ומדגישה את הזיקה הקיימת בין המשיב לבין הוועדות הרפואיות הפועלות בחצריו, ואשר מתיימרות להיות עצמאיות ובלתי תלויות. כמו-כן, טענת המשיב בדיון מיום 5.7.12 כי "על התיקון של תחולת הנכות חתמו חברי הועדה הרפואית...", אין בה כדי להכשיר את התיקון האמור; נהפוך הוא, יש בה להעיד כי חברי הועדה עשו יד אחת עם המשיב ומעלו באימון שניתן להם בידי ציבור המבוטחים הבאים בפני הועדות הרפואיות ובכללם המערער, תוך רמיסת זכויותיו ברגל גסה.

9.                 המערער הפנה בסיכומיו מיום 23.10.12 לתקנה 20 לתקנות, הקובעת כי אמנם "דרגת הנכות אשר נקבעה על ידי הועדה היא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הוועדה לקבוע את דרגת הנכות מתאריך מוקדם יותר...", תוך הפנייה לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה המלמדת על היקף סמכותה הרחב ביותר של הוועדה הרפואית לעררים.

10.             המערער מבקש מבית דין זה להורות למשיב לקיים את החלטתה המקורית של הועדה נשוא ערעור זה ולהורות על הקדמת מועד תחולת נכותו היציבה ליום 18.1.09; כן מבקש המערער להורות למשיב על תשלום הפרשי הסכומים להם זכאי המערער כפועל יוצא מקביעה זו ולפסוק למערער הוצאות בגין התנהלותו הקלוקלת של המשיב.

11.             לדידי המשיב, אין המדובר בתיקון מועד תחולת הנכות מטעמים רפואיים, אם כי בתיקון החלטה משפטית, תוך יישום הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) והתקנות, כאשר הועדה מוסמכת לעשות זאת, כפי שאכן עשתה על גבי הפרוטוקול.

12.             המשיב הדגיש כי אין מחלוקת בדבר מועד הגשת התביעה להחמרת מצב ( נ/2), 1.7.10 , כאשר החלטת הועדה מיום 18.7.11 נשוא ערעור זה ניתנה במסגרת אותה בקשה להחמרת מצב - מכאן שהתקנה היחידה הרלבנטית והקובעת בענייננו הינה תקנה 37א לתקנות שכותרתה "תחולת דרגת נכות מחדש" ולא תקנה 20 אליה הפנה המערער בסיכומיו.

13.             בהתאם לתקנה 37א לתקנות, המועד המוקדם ביותר לתחולת הנכות בעניינו של המערער, אותו מוסמכת הועדה לקבוע, הינו מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש, קרי 1.7.10; לפיכך, קביעת הועדה מיום 18.7.11 לפיה מועד תחולת נכות המערער מחדש מיום 18.1.09 ניתנה, כפי הנראה בטעות, ומכל מקום המדובר בקביעה המנוגדת להוראות החוק והתקנות והיא משוללת סמכות ותוקף חוקי.

14.             המשיב מסכים באשר להיקף סמכותה הרחב של הועדה, אולם מבקש להדגיש כי אף סמכות רחבה זו הינה במסגרת ובכפוף לגדרי החוק והתקנות. לפיכך, אין המדובר בתיקון שבמסגרת שיקול דעתה הרחב של הועדה אלא בתיקון המחויב נוכח הוראות החוק, ללא כל שיקול דעת, אשר בדין יסודו.

15.             זכאות המערער לגמלה הינה מכח החוק ובהתאם להוראותיו בלבד, מכאן שלא ייתכן מצב לפיו החלטת ועדה שניתנה בהיעדר סמכות תקנה למערער גמלה שלא כדין ובניגוד לו; כך שמדובר בערעור תיאורטי בלבד שדינו להידחות.